<h1>סמ"ג עשין סימן רי"א</h1>
<h2>דף לו:</h2>
שנינו בפרק עד כמה (בכורות כ"ח א' ותד"ה רבי) השוחט את הבכור ואחר כך הראה את מומו ר' יהודה מתיר ור' מאיר אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור, ואמרינן בגמרא דגזר רבי מאיר אפילו במומין שאינן עשויין להשתנות לאחר מיתה אטו מומין העשויין להשתנות לאחר מיתה ואומר שם דקנסא הוא דקניס רבי מאיר, לפיכך אין הלכה כר' מאיר כדפסק רב יהודאי גאון (דף קל"ט ג' ע"ש) שהלכה כרבי מאיר בגזירותיו אבל לא בקנסותיו גבי הא דתניא ביבמות (ל"ו ב') לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו שהסוגיא הולכת שם כרבנן גבי מי עבוד רבנן תקנתא לכהן או לא.
<h2>דף קכא.</h2>
פסק רבינו משה (בכורות פ"ד ה"ח) כי הלוקח בהמה חולבת מן הגוי שחלב פוטר מן הבכורה שהרי בכל התורה כולה הולכין אחר הרוב ורוב בהמות אינן חולבות אא"כ יולדות, ואין הלכה כדברי האומר חלב אינו פוטר בו בפרק הלוקח בהמה (בכורות כ' ב'). והא דמשמע בפרק הלוקח בהמה (כ"ד א') דרבי יוחנן אית ליה דרשב"ג דאמר הלוקח בהמה מניקה מן הגוי פטורה מן הבכורה דלא מרחמא אלא אם כן ילדה משמע דחלב לבדו שלא ראינוה מניקה אינו פוטר דחיישינן למיעוט דחולבות אף ע"פ שאינן יולדות, אומר רבינו יצחק שלשם מדבר בראינוה חולבת קודם לידה דבההיא מודה דחלב לבדו אינו פוטר אם לא שראינוה מניקה אבל בעלמא סבירא ליה דחלב פוטר דהלך אחר הרוב (עי' כ' ב' תד"ה חלב), תדע שכן הוא דהא רשב"ג לא חייש למיעוט בתחילת פרק כל הצלמים (ע"ז מ' ב') דלא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום כדגזר ר' מאיר מטעם דחייש למיעוט וגם רבי יוחנן לא חייש בפ"ק דחולין (ה' ב') דאכל משחיטת כותי ולא חייש למיעוט החשודים כדקאמר התם (ו' א') גבי ר"מ דגזר על יינן, ומה שאומר בפרק אם לא הביא (שבת קל"ו א') שרשב"ג אומר כל שלא שהה שלשים יום באדם אפילו נפל מן הגג או אכלו ארי הוא ספק נפל אלמא חייש למיעוט נפלים ושם פוסק כרשב"ג יש לחלק שחוששין למיעוט המצוי כזה כמו מים שאין להם סוף דאשתו אסורה (יבמות קכ"א א') וגוסס שאין מעידין עליו להשיא את אשתו.
